להבין, לנשום, להתחזק
חילקנו את כל מה שחשוב לדעת ל-6 נושאים קצרים וברורים
.png)
למה הכל מרגיש כל כך מציף?
הגוף שלך מגיב בצורה נורמלית למצב לא נורמלי. המוח שלך שומר עליך.
המוח שלנו מצויד במנגנון הישרדות עתיק וחכם. ברגע שהוא מזהה סכנה או חוסר ודאות קיצונ י, הוא מעביר שליטה מ'המוח החושב' ל'מוח ההישרדות'. זה המצב שבו הגוף מוצף באדרנלין כדי שנוכל להגיב מהר (להילחם או לברוח).
הבעיה היא שהמנגנון הזה נשאר דלוק גם כשאנחנו יושבים בבית מול הטלוויזיה. ההצפה שאתם מרגישים היא בעצם מנוע שפועל על טורים גבוהים בניוטרל. זה מתיש, אבל זה סימן שהמערכת שלכם עובדת ומנסה להגן עליכם.
דופק מהיר
גם שנחים
מרגישים את זה?
רעשים חזקים
מקפיצים אתכם
קושי להתרכז או ״ערפל״ במחשבות
כמה שניות של נשימה יכולות לשנות את התחושה
זה לא רק בראש זה גם בגוף
הגוף נשאר דרוך גם אחרי שהאיום נעלם
הכלי שלי
להסביר לגוף שאנחנו בטוחים עכשיו דרך נשימה שמפעילה את מערכת הרגיעה
ערפל מחשבתי הוא מנגנון הישרדותי
כשהמוח מזהה איום: תגובה טבעית ונורמלית
האם מה שאני מרגיש/ה זה נורמלי?
אין דרך אחת "נכונה" להרגיש כרגע. כעס, בכי, או אפילו צחוק - הכל לגיטימי.
למה זה קורה? בזמן משבר, הסקאלה הרגשית שלנו מתרחבת. הנפש מחפשת דרך לעבד את המידע, ולפעמים היא עושה את זה דרך הצפה רגשית (בכי, זעם) ולפעמים דווקא דרך "כיבוי" רגשי וניתוק, כדי לא להרגיש את הכאב בבת אחת. יכול להיות שתרגישו בבוקר שאתם מתפקדים כרגיל, ובערב תחושו שבירה מוחלטת. הנדנדה הזו היא חלק טבעי מתהליך העיבוד. כל עוד הרגש זז ומשתנה - זה תקין.
מרגישים את זה?
מעברים חדים בין בכי לצחוק או אדישות
תחושת אשמה
"למה אני ממשיך לחיות כרגיל?
תחושה שהעולם ממשיך ואני תקוע/ה
לתת תוקף למה שעברת - צעד ראשון לריפוי
אתה לא היחיד שמרגיש כך
כשקלילות היא חלק מההתאוששות
הכלי שלי
רשימת "זה בסדר" - להזכיר לעצמנו שזה בסדר לפחד, וזה בסדר גם לא לחשוב על זה לרגע.
התמודדות רגשית היא חלק מהאנושיות - לא סימן לחולשה
האם אוכל אי פעם לחזור לעצמי?
בני אדם בנויים להתאושש. גם אם עכשיו זה מרגיש רחוק, הכוחות שלך שם.
למה זה קורה? טראומה או משבר יכולים להרגיש כמו שבר שלא מתאחה, כאילו ה"אני" שהיינו קודם נמחק. אבל ההיסטוריה האנושית והביולוגיה מראות לנו אחרת. אנחנו יצורים סתגלנים עם יכולת התחדשות מדהימה (פלסטיות). החוסן הוא לא משהו שיש או אין לנו, אלא שריר שאפשר לאמן מחדש. זה תהליך שלוקח זמן, ולפעמים צעד קדימה ושניים אחורה, אבל היכולת להחלים צרובה ב-DNA שלנו.
ייאוש או חוסר תקווה לגבי העתיד.
מרגישים את זה?
תחושה ששום דבר כבר לא יחזור להיות כמו פעם.
עייפות כרונית שלא עוברת בשינה.
תחושת תקיעות היא תגובת הגנה טבעית
סיפורי התאוששות
לראות את האופק
הכלי שלי
תרגיל "עוגנים" - מציאת דבר אחד קטן ויציב ביום שלי כדי להתחיל לבנות מחדש את הביטחון.
צמיחה אחרי טראומה אפשרית - גם אם זה לא תמיד מרגיש כך
מה אפשר לעשות עכשיו כדי להירגע?
גם פעולות קטנות יכולות להחזיר לנו את השליטה לידיים.
למה זה קורה? חוסר אונים הוא אחת התחושות הקשות ביותר במצבי חירום. כשאנחנו מרגישים שהמציאות יצאה משליטה, אנחנו צריכים לייצר "איים" קטנים של ודאות ושליטה בתוך הגוף שלנו ובסביבה הקרובה. פעולות פיזיות פשוטות מאותתות למוח שאנחנו מסוגלים לפעול ולהשפיע. זה לא פותר את המצב בחוץ, אבל זה משנה דרמטית את החוויה הפנימית שלנו ומוריד את מפלס החרדה.
תחושת שיתוק או קפאון.
מרגישים את זה?
מחשבות שרצות במעגלים ("לופים").
צורך עז לעשות משהו, אבל לא ברור מה.
הרגלים קטנים להרגעה עצמית
תרגיל 5 החושים
איך לישון טוב יותר?
הכלי שלי
ארגז הכלים המלא - תרגילים קצרים של 2-3 דקות שיעזרו לכם לחזור לגוף.
לקרוא לרגש בשמו ולנשום מחדש
נשימה ב - 4 שלבים
יש דרכים להתמלא מחדש גם בלילות קשים
איך ה"ביחד" עוזר לנו להחלים?
אנחנו לא אמורים לעבור את זה לבד. קשר אנושי הוא התרופה הכי חזקה שיש לנו.
למה זה קורה? אנחנו יצורים חברתיים. מערכת העצבים שלנו נרגעת כשהיא נמצאת בקרבת אנשים אחרים שאנחנו סומכים עליהם (זה נקרא "ויסות הדדי"). בזמן משבר, האינסטינקט הראשוני עשוי להיות הסתגרות כדי "לא להכביד", אבל דווקא המפגש, המבט בעיניים או החיבוק הם אלו שמפרישים הורמונים מרגיעים (כמו אוקסיטוצין) ונוגדים את הורמוני הלחץ.
רצון להסתגר בחדר ולא לראות אף אחד.
מרגישים את זה?
תחושה שאף אחד לא יבין אותי.
פחד להיות "נטל" על הסביבה.
הכוח של חיבוק
איך לדבר עם חבר?
לא להישאר לבד
הכלי של י
איך לבקש חיבוק או שיחה פשוטה בלי להרגיש לא נעים.
מתי ואיך נכון לבקש עזרה?
לבקש עזרה זה לא סימן לחולשה, זה סימן לכוח ואחריות.
לפעמים המשא כבד מדי לסחיבה לבד, וזה אנושי לחלוטין. כמו שנלך לרופא כשיש לנו כאב פיזי שלא עובר, כך גם הנפש צריכה לפעמים סיוע מקצועי כדי לעבד חוויות קשות. פנייה לעזרה מוקדמת יכולה למנוע מהקושי להפוך לצלקת קבועה. אנשי מקצוע יודעים לתת כלים מדויקים שיקצרו את הסבל ויחזירו אתכם לתפקוד מהר יותר.
המצוקה לא פוחתת גם אחרי כמה ימים.
מרגישים את זה?
קשה לכם לבצע
פעולות בסיסיות
(לאכול, לישון, לעבוד).
תחושה שהסבל בלתי נסבל.
מתי כדאי לפנות?
לאן פונים?
זה בסדר לבקש
הכלי שלי
רשימת "נורות אדומות" וגישה ישירה לגורמי מקצוע.
להחזיק את האחר ואת עצמך
לבקש עזרה זה להתקדם